טיפולים

ניתן לבצע את כל מגוון עקירות השיניים כולל:
עקירות כירורגיות, עקירות שיניים כלואות, עקירות שיני בינה כלואות, כולל שיני בינה הסמוכות לעצב.

לעתים קיימות שיניים אשר אינן בוקעות לחלל הפה בצורה תקינה. פעמים רבות הבעיה מתגלה אצל רופא השיניים המטפל, בשילוב עם אורתודנט (רופא שיניים המבצע ישור שיניים). במקרים מסוימים נדרשת פעולה כירורגית של חשיפת השן הכלואה, לצורך אפשרות הבקעת השן לחלל הפה.

פעולה זו דורשת שיתוף פעולה בין האורתודנט לבין הכירורג. במקרים אילו מבוצע ניתוח ובו חשיפה כירורגית של השן הכלואה והדבקת כפתור אורתודנטי על השן הכלואה. לאחר מספר שבועות, האורתודנט מתחיל למשוך את השן הכלואה לחלל הפה תוך שימוש בכפתור שהודבק בניתוח.

שתלים דנטלים בחלל הפה מהווים למעשה תחליף לשורש שן חסרה עקב עקירה או חסר מולד (חסר שן בודדת ועד חסר משנן מלא).

השתלים מוחדרים לתוך עצם הלסת בפעולה כירורגית, ויש לודא שהשתל עצמו מעוגן בעצם בכל הכיוונים סביבו.

בכדי ליצור שיקום מיטבי – פונקציונלי ואסטטי, יש להתאים את תכנית הטיפול המקיפה והספציפית לכל מטופל, הנקבעת תוך שיתוף פעולה מלא בין הכירורג (מבצע השתלים) והרופא המשקם (שיבצע את הכתרים על השתלים בשלב השני)

השתלה מיידית – בחלק מהמקרים ניתן לבצע עקירת שן וביצוע שתל באזור העקירה באותה ישיבה בה מבוצעת העקירה (השתלה מיידית).

תמונה משמאל (מספר 1): שן שבורה בלסת עליונה (השורש נותר בלסת מסומן בחץ)

תמונה מרכזית (מספר 2): מיד לאחר עקירת שארית השורש בוצע שתל דנטלי
תמונה מימין    (מספר 3): השתל לאחר השיקום בעזרת כתר לאחר מעקב של 5 שנים

העמסה מיידית – במקרים מסוימים, בעיקר באזור אסתטי, ניתן לעתים לבצע שתל, ובאותה ישיבה (או לאחר מספר ימים) לשקם את השתל בכתר זמני כדי שיתן פיתרון אסתטי. יש לציין כי לא כל מקרה יכול להתאים לביצוע העמסה מיידית של השתל, ואפשרות ביצוע הפרוצדורה תלוי בפרמטרים שונים של השתל עצמו, בין היתר במידת יציבות השתל בעת הכנסתו ללסת.

לצורך הצלחת שתלים דנטלים, לכל שתל נדרשת עצם מספקת לעיגון סביבו. לעתים לא קיימת עצם מספיקה לצורך ביצוע השתל, ולכן נדרשות פעולות של בניית עצם. לעתים יש לבצע פעולה זו כשלב מקדים להשתלה (מספר חודשים טרם ביצוע ההשתלה), ולעתים ניתן לבצע את הפעולה בו זמנית ביחד עם ביצוע ההשתלה.

תוספת העצם יכולה להיות ממקור עצמי (עצם הנלקחת מהמטופל עצמו), או תוך שימוש בתחליפי עצם (מקורות אדם, בקר או עצם סינטטית).

תמונה עליונה משמאל   (מספר 1): צילום אזור מחוסר שיניים בלסת תחתונה, עם חסר עצם משמעותי (גובה העצם הנוכחי מסומן בחץ) אשר אינו מאפשר ביצוע שתלים דנטלים.

תמונה עליונה מימין      (מספר 2): מהלך ניתוח הרמת גובה העצם למיקום המבוקש וקיבועו בעזרת 2 פלטות טיטניום.

תמונה תחתונה מימין    (מספר 3): מהלך הניתוח – תוספת העצם בתווך שנוצר, לצורך עיבוי.
תמונה תחתונה משמאל (מספר 4): צילום לאחר הניתוח. ניתן להתרשם מתוספת העצם המשמעותית (חץ תחתון מעיד על גובה העצם המקורית, חץ עליון מציין את גובה העצם החדש שהושג לאחר הניתוח)

חלל הסינוס הינו חלל אוויר המצוי בחלק האחורי של הלסת העליונה. לאחר עקירת שיניים באזור זה, יכולה להתרחש ספיגת עצם, כך שלא תהיה עצם מספיקת לצורך עיגון שתל. ניתן להתגבר על חסר העצם ע"י פרוצדורה הנקראת הרמת סינוס, ובה מבוצעת דחיקת הקרום העוטף את חלל הסינוס (ממברנת הסינוס) כלפי מעלה, ובאזור שנדחק יושתל תחליף עצם אשר יספק עצם זמינה לשתל עתידי.

לעתים יש לבצע פעולה זו כשלב מקדים להשתלה (מספר חודשים טרם ביצוע ההשתלה), ולעתים ניתן לבצע את הפעולה בו זמנית ביחד עם ביצוע ההשתלה.

הרמת סינוס סגורה

פרוצדורה שמבוצעת כאשר נדרשת בניית עצם (ותוספת עצם) קלה עד בינונית באזור הסינוס באתר ההשתלה. בהליך זה מבוצעת בניית עצם באתר ההשתלה דרך הקדח של השתל ביום החדרת השתל. מבוצע קדח בעצם לצורך החדרת השתל המגיע עד לרצפת חלל הסינוס, ודרך הקדח הזה מבוצעת בניית עצם לכיוון הסינוס (עם או בלי תחליף עצם), ולאחר מכן מחדירים את השתל.

תמונה עליונה
משמאל    (מספר 1): חסר שן טוחנת בלסת
העליונה. החץ התחתון מתאר את גובה העצם הנוכחי, החץ העליון מסמן את מיקום רצפת
הסינוס (החץ מצביע על הפס הלבן המהווה את רצפת הסינוס)

תמונה עליונה
מימין       (מספר 2): ביצוע הרמת סינוס
"סגורה" אשר בה מבוצעת קדיחה מבוקרת (על סמך נתוני ה- CT), במהלכה במוצעת דחיקה עליונה של קרום רצפת
הסינוס והשמת תוספת עצם בתווך, אשר תעגן את השתל המבוצע בו זמנית. הפרוצדורה נקראת
הרמת סינוס סגורה מכיוון שמבוצעת דרך הקדח המבוצע לצורך התקנת השתל, כך שלכירורג
אין ראיה ישירה על קרום הסינוס הנדחק.

תמונה תחתונה
מימין     (מספר 3): לאחר סיום שיקום השתל
(כ-6 חודשים לאחר ביצוע ההשתלה) – החץ התחתון מסמן את גובה העצם המקורי. החץ
העליון מסמן את רצפת הסינוס החדשה (לאחר בניית העצם) ומיקום חוד השתל. ניתן להתרשם
מריפוי של עצם סביב כל השתל, הכולל תוספת העצם המעגנת את כל השתל בעצם.

תמונה תחתונה
משמאל (מספר 4): צילום ביקורת במעקב לאחר 6 שנים

הרמת סינוס פתוחה

במקרים של חסר עצם משמעותי באזור הסינוס, כאשר מיקום רצפת הסינוס קרוב מאוד לרכס השיניים, ניתן לבצע בנית עצם בתוך חלל הסינוס – ניתוח מקדים לקראת ביצוע שתלים דנטלים עתידיים. במהלך הניתוח מבוצעת גישה ישירה לחלל הסינוס דרך העצם הצידית בתוך הפה (תוך ראיה ישירה של קרום הסינוס וחלל הסינוס), וביצוע השתלת עצם לתוך חלל הסינוס. בחלק גדול מהמקרים ניתן לבצע את הפרוצדורה יחד עם השמת השתלים הדנטלים, אך לעתים יש לבצע את הפרוצדורה כשלב מקדים מספר חודשים לפני השמת השתלים.

תמונה עליונה משמאל (מספר 1): גשר שנכשל באזור הלסת העליונה משמאל (שיניים מאחזות בגשר שצריכות להיעקר). כוכבית (האזור השחור בתמונה) מתארת את אזור הסינוס (אזור חלל ריק). ניתן לראות כי כמות העצם השארית למיקום שתלים היא קטנה מאוד (גובה העצם שבין שני החיצים בתמונה)

תמונה עליונה מרכזית וימנית (מספר 2,3): ביצוע הרמת סינוס "פתוחה" אשר בה מבוצע "חלון" בעצם העוטפת את חלל הסינוס (תמונה 2, החלון מסומן בחץ השחור), דרכו משתילים עצם בתוך חלל הסינוס (בצורה פתוחה תוך ראיה ישירה, חץ שחור בתמונה 3).

תמונה תחתונה משמאל (מספר 4): צילום רנטגן לאחר ביצוע הרמת סינוס פתוחה – ניתן לראות את תוספת העצם המשמעותית לאחר הניתוח (האזור הלבן המתוחם בין החיצים). 

תמונה תחתונה מימין (מספר 5): צילום רנטגן לאחר 3 שנים – לאחר ביצוע השתלים בעצם שנבנתה ושיקומם בעזרת כתרים. 

לעתים מתגלים נגעים בלסתות בבדיקה שגרתית היכולים לנבוע מגידולים שונים (שפירים או ממאירים) בחלל הפה והלסתות, לעתים עקב בעיות שיניים כרוניות, או כתוצאה מהפרעות מולדות או נרכשות.

ניתן לבצע ביופסיות מנגעים אלה על מנת לזהות ולאפיין את הנגע המדובר, ובהמשך לבצע את הטיפול המתאים עפ"י סוג הנגע.

בתמונה משמאל: ממצא אקראי (העיגול הלבן בצילום הרנטגן) שהתגלה בצילום שיניים אקראי.

בתמונה מימין: הנגע במהלך הניתוח להוצאתו.

ניתן לבצע יעוצים שונים במגוון התחומים והנושאים בתחום כירורגיה פה ולסתות, בין היתר:

כירורגיה אורתוגנטית  –

תיקון יחסי הלסתות בניתוח, כאשר השיניים אינן נסגרות בצורה תקינה ופעולה של ישור שיניים לא יכולה לתקן זאת.

שסעים ומומים מולדים – חיך שפה וחיך – יעוץ בנושא השתלות עצם למטופלים הסובלים משסע שפה / חיך

מומים וסקולרים – יעוץ וטיפול במטופלים הסובלים ממומים מולדים ממקור כלי דם באזור ראש צוואר, היכולים להופיע בגיל הילדות, ויכולים להופיע ולגדול גם במבוגרים.